התהליכים המגוונים המתרחשים במהלך ההזדקנות, משפיעים בצורות כאלו ואחרות על רמת התפקוד של המערכת החיסונית, כשחלק מהתהליכים מתרחשים ברמה המערכתית, אך ישנם גם כאלו המתקיימים ספציפית במערכת החיסון עצמה באופן ראשוני.
הירידה ביעילות המערכת החיסונית בגילאים מבוגרים לא אחת מתגברת על רקע שילוב בין תהליכי ההזדקנות השונים, לבין גורמי סיכון נוספים, כשבין היתר מדובר על לחץ נפשי: כיום ידוע כי לא זו בלבד שלחץ נפשי גורם לירידה ביעילות המערכת החיסונית, אלא שבקרב אנשים מבוגרים, המתחים הנפשיים משפיעים בצורה חמורה יותר על מצב המערכת החיסונית, בהשוואה להשפעת המצבים הנפשיים השליליים על המערכת החיסונית בקרב צעירים. הכוונה היא לכך שלמרות שמתח נפשי משפיע לרעה על המערכת החיסונית בכל שלבי החיים ולא רק בגיל השלישי, בגילאים מבוגרים ההשפעה עוצמתית ומשמעותית יותר.
גם מתח נפשי חולף וקל עשוי לפגוע בתפקוד המערכת החיסונית
מטבע הדברים, מתח נפשי כרוני, בדגש על מתח נפשי חמור, משפיע בצורה שלילית במיוחד על מערכת החיסון. לרוע המזל, בגיל הזהב אנחנו חשופים לאירועים ומצבים רבים שמשפיעים לרעה על המצב הנפשי ובעקבות כך, על המערכת החיסונית (עזיבת מקום העבודה, מוות של הורה או בן זוג, מצבים רפואיים מסוכנים, טיפול בקרוב משפחה חולה ועוד).
יש לציין כי גם מתח נפשי קל יחסית, שצפוי לחלוף תוך זמן קצר, משפיע בצורה שלא ניתן לזלזל בה על המצב הבריאותי. נמצא למשל במספר מחקרים שנערכו בתלמידי תיכון וסטודנטים להשכלה גבוהה, שבמהלך תקופת הבחינות, חלה הידרדרות ניכרת ברמת התפקוד של התאים הלבנים כשבתום תקופת הבחינות, התפקוד חזר להיות תקין. בין היתר הפגיעה בתפקוד עשויה להוביל לתחלואה ממושכת יותר, רגישות מוגברת למחלות זיהומיות ועיכוב בהחלמת פצעים, שכן למערכת החיסון ישנו תפקיד חשוב ביותר בתהליך ההחלמה של הפצע, במיוחד בשלביו הראשונים.
איך מחזקים את המערכת החיסונית?
הפחתת מתחים נפשיים כמרכיב מפתח בחיזוק מערכת החיסון למבוגרים
לאור כל הכתוב לעיל, כשמדברים על חיזוק המערכת החיסונית בגיל הזהב, צריך לעסוק בראש ובראשונה בדרכים שבהן ניתן לשחרר מתחים ולהפחית לחצים בחיי היומיום. בין היתר, חשוב להעלות את המודעות לכך שמעבר לעובדה שמתחים נפשיים גורמים לירידה באיכות החיים, הרי שיש בהם בשביל לגרום לפגיעה משמעותית במערכת החיסון ובבריאות.
הואיל וישנם רבים שלמשל ממשיכים לעבוד במקום העבודה שלהם ולא מסוגלים להפחית את הלחץ המכביד עליהם בשגרה, הרי שלא תמיד פשוט או קל "להוריד הילוך", גם בגיל השלישי. לפיכך במקרים שבהם מאתגר במיוחד להפחית את רמת הלחץ הכרוני, מומלץ לנסות ולמצוא דרכים לשחרר את הלחץ הקיים באופן קבוע. עיסוי מרגיע אחת לשבוע יכול בהחלט להיות התחלה מצוינת.
על ידי הפחתת מתחים ו/או מניעת מתחים, ניתן לנטרל אלמנטים המשפיעים בצורה שלילית על מערכת החיסון וכך לסייע לה לתפקד צורה טובה יותר. לפיכך לאו דווקא מדובר בחיזוק המערכת, אלא ב"פינוי הדרך" מגורמים מפריעים.
לא מזניחים את הטיפול בכאבים חריפים ו/או כרוניים
גם כאבים חריפים יכולים להוביל להידרדרות המערכת החיסונית, במיוחד כשמדובר בכאבים חמורים במיוחד או כאבים הנמשכים זמן רב מאוד. אמנם ישנו קושי להפריד בין ההשפעה של הכאב על תפקוד מערכת החיסון לבין ההשפעה של גורמים אחרים, אך ישנן בהחלט עדויות לכך שהכאבים מהווים גורמי סיכון לירידה בתפקוד המערכת החיסון באופן בלתי תלוי בגורמים אחרים. לאור זאת, חשוב להעלות את המודעות לכך שכאבים עשויים לפגוע ביעילות מערכת החיסון ולעשות כול מה שניתן כדי לטפל בהם, גם המטופל טוען שכבר "למד לחיות איתם".
ההשפעה של הסטטוס התזונתי על מערכת החיסון
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים המשפיעים על הסיכוי להתפתחות של תת תזונה בקרב בני הגיל השלישי. בין היתר מדובר בסיבות רפואיות (זיהומים, מחלות דלקתיות ומחלות אונקולוגיות), סיבות סביבתיות (מוגבלות או עוני), סיבות נפשיות (כעס או דיכאון) ועוד. בני הגיל השלישי גם צורכים כמויות קטנות יותר של מזון באופן טבעי (בממוצע הן נפח המזון והן המגוון פוחתים בכ-30 אחוזים בין גיל 20 לגיל 80), תחושת השובע ממהרת להגיע במהלך הארוחה ובהשוואה לאנשים צעירים, בני הגיל השלישי ממעטים בצריכת ארוחות ביניים.
קצרה היריעה מלפרט את כל הגורמים שעשויים לגרום לירידה בלתי רצונית במשקל, אך ללא קשר לגורם הראשוני, ירידה במשקל בקרב קשישים (במיוחד כשמדובר בירידה המובילה לתת תזונה של חלבון ואנרגיה (Protein energy malnutrition) מגדילה את הסיכון לליקויים בתפקוד מערכת החיסון. כפועל יוצא מכך תת תזונה בקרב קשישים מקושרת לעיכוב בהחלמה מניתוח (ועלייה בתמותה לאחר ניתוחים), עיכוב בריפוי פצעים, נטייה לזיהומים, תחלואה ממושכת ועוד.
ירידה במשקל מסכנת את הבריאות
הטיפול באדם מבוגר הסובל מתת תזונה, צריך להתמקד בעיקר בגורם הראשוני שהוביל למצב שבו הוא נמצא. אם לדוגמה מדובר בשיניים תותבות שאינן מתאימות למטופל, הרי שעל ידי התאמה אופטימלית של השיניים, לרוב הסטטוס התזונתי ישתפר גם ללא טיפול נוסף ובדיוק באותו האופן הפחתה בצריכת המזון על רקע דיכאון, מחייבת התחלה של טיפול פסיכולוגי מכוון דיכאון. במקביל, יש להתניע טיפול תזונתי ומעקב של דיאטנית קלינית הכוללים התאמה של תפריט אישי למטופל, העשרה קלורית ותוספת של ויטמינים, מינרלים ותכשירי מזון בהתאם לצורך.
בדומה לכל גורם אחר שעשוי להוביל להידרדרות התפקוד של המערכת החיסונית, גם בכל הקשור לירידה במשקל אין לזלזל או להקל ראש. אמנם ישנם שינויים טבעיים הגורמים להגדלת הסיכון לירידה במשקל כמו ירידה בחוש הטעם או ברמת התיאבון, אך אין להתייחס לתופעות האלו כאל גזירת גורל ולהתעלם מהן. תחת זאת יש לפנות לטיפול ללא דיחוי ולהכיר בכך שמדובר בתופעות שמהוות סכנה ברורה לבריאות, המגדילות את הסיכון לתחלואה ותמותה.
עיסוק בפעילות גופנית תורם לחיזוק מערכת החיסון למבוגרים
מוקדם יותר ציינו כי חשוב למצוא דרכים להפגת המתחים הנפשיים היומיומיים, על מנת לנטרל את השפעתם על מערכת החיסון. עבור רבים הפורקן מגיע בדמות פעילות גופנית סדירה, המאפשרת לתעל את הלחץ לאפיקים חיוביים ומועילים. בנוסף, נראה כי פעילות גופנית תורמת לחיזוק מערכת החיסון למבוגרים גם ללא קשר למצבו הנפשי של המתאמן.
הקשר בין עיסוק בפעילות גופנית לרמת הפעילות של מערכת החיסון נחקר רבות הן במחקרים אפידמיולוגיים והן במחקרים התערבותיים. למשל במחקר שנערך במשך שש שנים בקרב נשים בנות 80-55, נמצא כי היעדר פעילות גופנית מקושר לסיכון מוגבר לאשפוזים על רקע זיהומים. במחקר דומה שנערך בקרב בני 84-66, נמצא כי פעילות גופנית הובילה לירידה בשכיחות של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות ולירידה במספר ימי האשפוז בעקבות זיהומים אלה.
רוב המחקרים בחנו את ההשפעה של פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית, בין היתר כיוון שמעט מאוד מבוגרים עוסקים בפעילות גופנית נמרצת. מהמעט שידוע לנו היום, נראה כי פעילות גופנית בעצימות גבוהה, עשויה אף להזיק למערכת החיסון בגילאים מבוגרים, גם אם היא מבוצעת באופן חד פעמי או לעתים נדירות (למשל ברצי מרתון מבוגרים).
השפעה ישירה ועקיפה על מערכת החיסון
העיסוק בפעילות גופנית באופן שגרתי משפיע לטובה על מערכת החיסון הן בצורה עקיפה והן בצורה ישירה. ההשפעה העקיפה עוברת למשל בהפחתת הסיכוי לדיכאון ובשיפור המצב הנפשי, המשפיעים לטובה על מערכת החיסון וההשפעה הישירה באה לידי ביטוי בין היתר ברמה התאית. למשל במחקר שבו נלקחו תאי לימפוציטים מקשישים שעסקו באופן קבוע בפעילות גופנית ולימפוציטים מקשישים שניהלו אורח חיים יושבני (Sedentary lifestyle), נמצא כי כאשר חשפו את התאים לנגיף השפעת (במבחנה), התאים שנלקחו מקשישים פעילים, התרבו במהירות גבוהה יותר בצורה משמעותית.
בשנים האחרונות מתגבשת המודעות לכך שהיעדר פעילות גופנית מהווה גורם תחלואה ראשון במעלה, במיוחד בגילאים מבוגרים וכי הסכנות הטמונות בניהול של אורח חיים יושבני, דומות לסכנות הגלומות בעישון או השמנת יתר. במילים פשוטות ניתן לכתוב כי ההשפעה של אורח החיים הלא פעיל על מערכת החיסון, היא בין הגורמים לתחלואה מוגברת בקרב מבוגרים שאינם פעילים. ייתכן מאוד שאחד ההסברים לכך שקשישים המתגוררים במסגרות של דיור מוגן או בתי אבות מאריכים ימים ונהנים מבריאות טובה יחסית, קשור לפיכך לעובדה שכיום נהוג לעודד את הדיירים במסגרות אלה ולספק להם שפע של הזדמנויות לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע.
לא מוותרים על חיסונים
בניגוד למה שרבים מאמינים, נכון להיום הן שיעורי התחלואה והן שיעורי התמותה על רקע מחלות שניתן למנוע באמצעות חיסונים, גבוהים יותר באופן משמעותי בקרב מבוגרים מאשר בילדים. לדוגמה בארצות הברית, כ-95 אחוז מהמחלות שניתן למנוע על ידי מתן חיסונים, מתרחשות במבוגרים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרוב החיסונים שפותחו ב-200 השנים האחרונות ורוב התשתיות שהוקמו במטרה לתת את החיסונים הנ"ל, התמקדו מטבע הדברים, בילדים.
יחד עם זאת, בתקופה הנוכחית המודעות לחשיבות שבמתן חיסונים לבני הגיל השלישי נמצאת בשיאה ועדות לכך ניתן למצוא בהמלצות של משרד הבריאות הישראלי בנושא: ישנם חיסונים המומלצים באופן גורף לבני 65 ומעלה כמו למשל חיסון נגד שפעת, שיש לקבל אחת לשנה (חיסון נגד שפעת מפחית עד 50% את הסיכוי לתמותה בקשישים) וישנם חיסונים שיש לקבל במצבים מסוימים בלבד.
דוגמה טובה לחיסון שמומלץ לקבל בהינתן תנאים מסוימים בלבד, היא למשל חיסון נגד פנוימוקוק. מדובר בחיידק שכיח מאוד, שעשוי לגרום למגוון מחלות מסוכנות, בדגש על זיהום בדם, דלקת קרום המוח ודלקת ריאות. ההמלצה של משרד הבריאות בנוגע לחיסון נגד פנוימוקוק לאנשים בני 65 ומעלה, היא להתחסן אם לא קיבלו את החיסון בעבר או אם קיבלו את החיסון לפני גיל 65 ומאז החיסון האחרון חלפו חמש שנים לפחות (ההמלצות מקבלות משנה תוקף כשמדובר בחולים עם פגיעה במערכת החיסון או חולים במחלות כרוניות).
לסיום נציין כי טוב תעשו אם תיגשו בהקדם לרופא המשפחה שלכם במטרה לברר אילו חיסונים מומלצים עבורכם באופן אישי, בהתאם לגילכם ומצבכם הבריאותי. היו סמוכים ובטוחים שמערכת החיסון שלכם תודה לכם על כך.
