איך נזהרים מפני שבץ מוחי?

שבץ מוחי, CVA (ראשי התיבות של Cerebrovascular Accident) או אירוע מוחי, הוא תהליך מהיר מאוד שבו כתוצאה מהפרעה באספקה התקינה של הדם למוח, מתרחש אובדן של פונקציות מוחיות. הפגיעה באספקת הדם התקינה יכולה להיות תוצאה של חסימת כלי דם או של דימום. שבץ הנגרם כתוצאה מחסימה של כלי דם נקרא שבץ איסכמי ואילו שבץ שהתרחש על רקע דימום שפגע באספקת הדם למוח, נקרא שבץ המורגי.

נכון להיום שבץ מוחי הוא הגורם המרכזי לנכות בעולם המערבי וגורם התמותה השני בשכיחותו בעולם כולו. לפי ההערכות העדכניות, נתונים אלו צפויים להשתנות בעשורים הקרובים וככול הנראה עוד 20 שנה בלבד, שיעור אירועי המוח צפוי להיות גבוה יותר פי ארבעה לפחות, כתוצאה משינויים בהרגלי החיים והזדקנות האוכלוסייה.

מדי שנה לוקים בישראל לבדה 15000-13000 בני אדם בשבץ מוחי כשבנשים השבץ המוחי מתרחש בממוצע בגיל 73 ובגברים בגיל 69 (6% בלבד לוקים בשבץ מוחי לפני גיל 50 בישראל). במאמר שלפניכם ריכזנו שישה טיפים שימושיים להפחתת הסיכוי לשבץ מוחי, המבוססים על שינויים חיוביים באורח החיים.

טיפ מספר 1 – הפסיקו לעשן

כבר לפני שלושה עשורים היה ברור לכל החוקרים בתחום כי ישנו קשר בין עישון סיגריות לבין עלייה בסיכון לשבץ מוחי. כיום ידוע כי הסיכון מושפע ממשך זמן העישון ובכמות הסיגריות ורלוונטי לשני המינים ולבני כל הגילאים. כמו כן הסיכון ללקות באירוע מוחי חוזר (בקרב אנשים שכבר סבלו מאירוע מוחי אחד), גבוה יותר בצורה ניכרת במעשנים.

בניגוד למיתוס לפיו אין כל טעם להפסיק לעשן בגיל מבוגר, בהחלט ישנה תועלת בריאותית להפסקת העישון בכל גיל שהוא. נכון להיום ישנן מסגרות רבות המתאימות למעשנים המעוניינים לשפר את איכות חייהם, החל מסדנאות גמילה לעישון של קופות החולים וכלה בגופים פרטיים שונים.

אם אתם מתגוררים במסגרת של מגורים מוגנים, באפשרותכם להעלות את הרעיון לגמילה משותפת בפני דיירים נוספים. ההתגייסות של הקבוצה למען מטרה משותפת, לרוב תורמת לשיפור סיכויי ההצלחה של תהליך הגמילה.

טיפ מספר 2 – עסקו בפעילות גופנית

בדיוק כפי שפעילות גופנית קבועה ומותאמת ליכולות המתאמן מהווה אפקט מגן מפני אירועי לב, כך גם עיסוק בפעילות גופנית מפחית את הסיכוי לשבץ מוחי. ההמלצה לביצוע פעילות גופנית היא המלצה כללית הרלוונטית לכלל האוכלוסייה, אך יש להתחשב במצבו הבריאותי של כל מתאמן ומתאמן באופן אינדיבידואלי. חשוב גם כן להתייחס לתרופות שנוטל המתאמן, למחלות רקע, למשקלו, לכושרו הנוכחי ועוד.

משטר האימונים צריך להיות יציב ולכלול לפחות ארבעה אימונים שבועיים. בני גיל הזהב יכולים להפיק תועלת רבה מהליכה יומיומית או שחייה כשמומלץ מדי אימון להעלות באופן מתון והדרגתי מאוד את משך הפעילות ואת דרגת העצימות. אם מעולם לא עסקתם בפעילות גופנית, טוב תעשו אם לפני התחלת האימונים, תתייעצו עם רופא המשפחה שלכם או עם מאמן כושר מוסמך, העוסק באימוני כושר לקשישים ומחזיק בניסיון ובהכשרה המתאימים.

טיפ מספר 3 – אזנו את ערכי לחץ הדם

גורם הסיכון החשוב ביותר והשכיח ביותר לשבץ מוחי (שניתן לטפל בו) הוא יתר לחץ דם. נכון להיום יותר מ-60% מהחולים הלוקים בשבץ מוחי, סבלו מיתר לחץ דם לפני האירוע. החל מערכי לחץ דם של  115/75 (מ"מ כספית), כל עלייה של 20/10 (מ"מ כספית), מובילה להכפלת הסיכון להתפתחות של מחלת כלי דם.

אחת הבעיות החמורות הנוגעות ליתר לחץ דם היא שמדובר בגורם סיכון שלא בא לידי ביטוי באופן קליני במשך שנים רבות. כתוצאה מכך, מטופלים רבים לא טורחים לגשת לבדיקות המתאימות וגם אם מתגלה שהם סובלים מיתר לחץ דם ונרשמות להם תרופות, לא תמיד ההיענות לטיפול מלאה.

זה המקום לציין כי על ידי נטילה קבועה של תרופות להורדת לחץ הדם (בהתאם לצורך כמובן) והגעה לערכים אופטימאליים, ניתן ליהנות מהפחתה של 40% בסיכון לשבץ מוחי ואף למעלה מכך.

טיפ מספר 4 – אזנו את ערכי הגלוקוז בדם

סוכרת מגדילה את הסיכון לשבץ מוחי במספר מנגנונים כשבין היתר היא מהווה גורם סיכון למחלות של כלי דם קטנים במוח באופן ספציפי, מקושרת לתסמונת המטבולית ועוד. איזון קפדני של הסוכרת וטיפול יעיל וקפדני בתחלואה הנלווית לסוכרת, יקטין את הסיכוי לשבץ מוחי בצורה ניכרת.

טיפ מספר 5 – הקפידו על תזונה נכונה

לא מעט מחקרים נכתבו על הקשר שבין המזונות שאנו צורכים לאורך החיים, לבין הסיכוי לשבץ מוחי ולמרות שלא פשוט לבודד רכיבי תזונה ספציפיים ולבחון את השפעתם על העלייה בסיכון, בכל זאת ישנן כמה נקודות בנושא זה שאין עליהן עוררין בקהילה המדעית. להלן כמה מהן על קצה המזלג:

מלח – צריכה מופרזת של מלח מעלה את הסיכון לשבץ מוחי כשבממוצע צריכה של חמישה גרם ליום, מגדילה את הסיכוי ב-23%. חשוב להיות ערים לכך שגם אם לא נוסיף ולא מיליגרם אחד של מלח למזון שאנו צורכים מדי יום ביומו, עדיין רוב הסיכויים שנצרוך כמויות משמעותיות, שכן פחות או יותר בכל מזון מעובד ניתן למצוא מלח. הפחתת הצריכה בחצי כפית ליום, מקושרת עם ירידה של 20% בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים.
דגים – במחקרים רבים נמצא כי צריכה קבועה של דגים מקושרת עם הפחתת הסיכוי לשבץ מוחי. כמובן שהנתונים אינם אחידים וכי חשוב להתייחס גם לסוגי הדגים, אך בגדול נראה כי צריכה של עד שלוש מנות דגים בשבוע, מקושרת עם הפחתת הסיכון לשבץ מוחי בכשישה אחוז. מאחר ולא תמיד פשוט לשלב דגים בתזונה היומיומית, אפשר בהחלט לצרוך תוספי אומגה 3, המכילים את חומצות השומן המופקות מדגים. לפני התחלת הנטילה של התוסף יש להתייעץ עם הרופא המטפל זאת כיוון שתכשירי אומגה 3 משפיעים על הפעילות של תרופות שונות וחשוב לקחת זאת בחשבון, למניעת אינטראקציה בין תרופתית מסוכנת.
הגברת הצריכה של פירות וירקות – חשוב להעשיר את התפריט היומי בירקות ופירות (אם מדובר במטופל סוכרתי, יש לשים לב לכמות הפירות בתפריט כמובן). ירקות ופירות עשירים בנוגדי חמצון טבעיים, בסיבים תזונתיים, בוויטמינים ומינרלים. כל אלו תורמים להפחתת הסיכון לשבץ מוחי במנגנונים מגוונים.
על מנת לקבל מידע תזונתי מדויק המתאים למצבכם הבריאותי, לגילכם ולסטטוס התזונתי שלכם באופן אישי וללמוד כיצד ניתן להפחית את צריכת המלח בתפריט היומי, לשלב ירקות ופירות ולשפר את התזונה

באופן כללי כדי להפחית את הסיכוי לשבץ מוחי, מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית. בדרך כלל במסגרת של דירות מוגנות, דואגים להעסיק צוות של דיאטניות קליניות, המחזיקות בניסיון רב בייעוץ תזונתי לבני גיל הזהב. במקרים רבים די בפגישה או שתיים עם דיאטנית קלינית מקצועית, כדי לחולל פלאים בהרגלי האכילה ובתזונה.

טיפ מספר 6 – טפלו בהפרעות השינה

אין זה סוד ששינויים בהרגלי השינה בגיל השלישי הם תופעה שיכולה לגרום לירידה באיכות החיים. יחד עם זאת, ישנן הפרעות שינה שמהוות הרבה יותר מפגיעה באיכות החיים, כשלמשל מדובר בתסמונת דום נשימה בשינה. תסמונת זו באה לידי ביטוי בהפסקות נשימה במהלך השינה, הגורמות ליקיצות מרובות במהלך הלילה.
הלוקים בתסמונת כלל לא מודעים לכך שהם מקיצים משנתם כדי לנשום, שכן הם חוזרים לישון תוך זמן קצר מאוד. במקרים החמורים ביותר, החולה מקיץ משנתו מאות פעמים מדי לילה בלילה. מעבר לכך שתסמונת זו מובילה לבעיות ערנות חמורות, מגדילה את הסיכון למעורבות בתאונות דרכים ומפחיתה את יכולת הריכוז, הרי שכיום ידוע שאנשים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי. הטיפול בתסמונת פשוט יחסית ויכול לכלול הפחתה במשקל, שימוש בסד לילה, במכשיר סי פאפ ועוד.